מע"מ פתח תקווה נ' מוצרים סביבתיים מתקדמים בע"מ ואח'

גזר דין

רקע

הנאשמים הורשעו בהתאם להודאתם בעובדות כתב האישום בעבירה של אי הגשה במועד של 5 דוחות תקופתיים, 5 עבירות לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו- 1975 (להלן: "חוק מע"מ") בקשר לסעיף 67 לחוק מע"מ ולתקנה 20 לתקנות מס ערך מוסף, תשל"ו- 1976.

על-פי המתואר בעובדות כתב האישום, הנאשמת 1 (להלן: "הנאשמת" או "החברה") הינה חברה העוסקת בשיווק מכונות לטאטוא כבישים, אשר רשומה כעוסק מורשה. הנאשם 2 (להלן: "הנאשם") הינו המנהל הפעיל של הנאשמת 1. הנאשמים הגישו באיחור 2 דוחות תקופתיים שהיה עליהם להגיש במועד וטרם הגישו 3 דוחות תקופתיים שהיה עליהם להגיש במועד.

טיעוני הצדדים

לטענת ב"כ המאשימה, עו"ד צ'ארלס שרמן, החברה אינה פעילה היום, התיק שלה במע"מ סגור, ומאז חודש דצמבר 2012 היא נמצאת בפירוק. המאשימה ניסתה לגבות כספים מנושים של החברה כדי לצמצם את הנזק שנגרם לקופת המדינה, אך הדבר לא עלה בידה, ולכן הוגש כתב האישום. המאשימה טענה כי היום ברור שהחוב לא ישולם, אפילו לא בחלקו. קרן המס הינה בסך של כ- 640,000 ₪. עבירות אלו פוגעות בניהול הכלכלי התקין של המדינה. ביצוע עבירות אלו פוגע בתכלית דיני המיסוי ויש לכך השלכות חמורות על המשק, הכלכלה והמרקם החברתי והכלכלי. בנוסף, מעשה העבירה מעביר מסר שלילי לעוסקים שאכן מגישים דוחות בזמן ומשלמים מס. מעשים אלו פוגעים אף בערך השוויון ובנשיאת הנטל של צרכי המדינה. המאשימה טענה כי מתחם הענישה הינו בין 8 ל-12 חודשי מאסר בפועל. המאשימה עתרה להטיל על הנאשם מאסר בפועל בתוך המתחם, מאסר על תנאי וקנס.

לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד ניר רשף, מדובר בנאשם כבן 70, אשר ניהל עסקים ושילם מיסים במשך 40 שנים. הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, כבר בחקירה ומסר לרשויות המס רשימת חייבים בשיעור של כ- 200,000 ₪ (נ/1) כדי שהרשויות יוכלו לגבות מהם כספים. החוב של הנאשם לרשויות המס הינו בסך של כ- 430,000 ₪ (נ/2). הנאשם מצוי במצב כלכלי קשה מאוד, יש לו חובות בהוצאה לפועל של למעלה מ-3 מיליון ₪, אשר בגינם ניתן צו כינוס נכסים בהליך פשיטת רגל (נ/3; נ/4). הנאשם נטל הלוואות בסך של כמיליון וחצי ₪ כדי לנסות ולהציל את החברה מקריסה כלכלית (נ/5). ב"כ הנאשם טען כי הרף התחתון של המתחם הינו החל מעבודות שירות. ב"כ הנאשם עתר להטיל על הנאשם עונש של עבודות שירות וקנס שיתחשב במצבו הכלכלי של הנאשם.

הנאשם עצמו טען כי ניסה לעשות כל שביכולתו כדי לשלם למע"מ, אך הדבר לא עלה בידו.

דיון

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש של עבודות שירות, וזאת לצד קנס כספי.

קביעת מתחם העונש ההולם

קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה שביצע הנאשם נעשית בהתאם לעקרון המנחה בענישה, שהינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו. לשם קביעת מתחם העונש ההולם, בהתאם לעקרון ההלימה, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

במקרה דנן, הערך החברתי אשר נפגע הינו הנזק לקופת המדינה והפגיעה בשוויון בנטל המס.

בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי נגרמה פגיעה בערך המוגן שאינה ברף העליון. הנאשם לא הגיש במועדם 5 דוחות תקופתיים, אך עשה כן בשל העובדה שעסקו קרס. כמו כן, אין המדובר בעבירה אשר כוללת יסוד נפשי של מטרה או כוונה להתחמק מתשלום מס, אלא בעבירה של מודעות בלבד. העונש המירבי שקבע המחוקק לעבירה, של שנת מאסר בלבד, מצביע על כך שאין המדובר ברף חמור של הפגיעה בערך המוגן. לעומת זאת, סכום המס שלא שולם הינו משמעותי מאוד.

בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים החל מעבודות שירות וכלה בתקופות מאסר ממושכות, כמפורט להלן:

ברע"פ 5953/08 עתאמלה נ' מדינת ישראל (22.10.08), נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש נאשם, אשר הורשע בבית משפט השלום ב- 8 עבירות של אי-הגשת דו"חות מע"מ במועד, ונדון לעונש מאסר בפועל למשך 7 חודשים, וכן לקנס בסך של 30,000 ₪. בעת מתן גזר-הדין חובו של הנאשם לרשויות המס הגיע לסך של 104,000 ₪. הנאשם לא הסיר את המחדלים.

ברע"פ 11640/05 סופר סטאר מרקט רשת מזון בע"מ נ' מדינת ישראל (14.5.06), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם, אשר הורשע בבית משפט השלום ב- 9 עבירות של אי-הגשת דו"חות מע"מ במועד. בעת מתן גזר-הדין חובו של הנאשם לרשויות המס הגיע לסך של 270,000 ש"ח. הנאשם לא הסיר את המחדלים. בית משפט השלום גזר על הנאשם עונש של 10 חודשי מאסר בפועל, וכן קנס בסך של 100,000 ₪. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור הנאשם והפחית את העונש ל-7 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור והותיר את העונש על כנו.

בעפ"ג (מח' מרכז-לוד) 10113-06-12; 56942-05-12 מדינת ישראל נ' גריזמן (9.8.12), התקבל ערעורה של המדינה על קולת העונש של נאשם, אשר הורשע בבית משפט השלום בביצוע 30 עבירות של אי הגשת דו"חות מע"מ במועד. בעת מתן גזר-הדין חובו של הנאשם לרשויות המס הגיע לסך של 425,537 ₪ קרן מס (464,905 ₪ בתוספת קנסות וריבית). המחדלים לא הוסרו. בית משפט השלום גזר על הנאשם 4 חודשי מאסר בפועל, וכן קנס בסך של 30,000 ₪. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה וגזר על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל.

בעפ"ג (מח' ב"ש) 6707/09 אוסמה נ' מדינת ישראל (24.11.10), הורשע הנאשם בעבירה של קיום פנקסי חשבונות כוזבים לפי סעיפים 220(4) ו- 220 (2) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), תשכ"א- 1961, בכך שרכש חשבוניות מס פיקטיביות בסך של 386,000 ₪ ורשם אותן כהוצאות. לנוכח הסרת המחדל, הוקל עונשו לעונש של שישה חודשי עבודות שירות וקנס בסך של 80,000 ₪.

בעפ"ג (מח' מרכז-לוד) 6196-12-08 טוביאנה נ' מדינת ישראל (29.3.09), התקבל ערעורו של הנאשם, אשר הורשע בביצוע 13 עבירות של אי הגשת דוחות מע"מ תקופתיים ואי תשלום המס הנובע מהם בסך של כ- 430,000 ₪. הנאשם הסיר מחדלים בסך של כ-40,000 ₪, ועונשו הופחת מ-8 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך של 60,000 ₪ ל-6 חודשי עבודות שירות. סכום הקנס נותר על כנו.